#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. מה הנפק""מ במחלוקת בר פדא ורב מתנא? "	"לבר פדא אם נטמא יום לי אינו סותר מדאורייתא אלא מדרבנן ואינו מביא קרבן. ולרב מתנא אם נטמא ביום לי קודם הבאת קרבנותיו סותר מדאורייתא ומביא קרבן <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  ולי""מ ברא""ש איכא בינייהו טובא, דאם אמר הריני נזיר כ""ט יום לבר פדא מגלח ביום ל' ולרב מתנא ביום ל""א .</span>"	נזיר ו. - ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. אמר הריני נזיר מאה יום ונטמא ביום המאה, מה דינו ומדוע? 	"לת""ק סותר את הכל, לבר פדא דלא אמרינן מקצת היום ככולו ולרב מתנא מיירי שנטמא קודם הבאת קרבנותיו שאז לת""ק לא אמרינן מקצת היום ככולו. לר""א סותר שלשים יום, לבר פדא דכתיב זאת תהיה תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו, התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר, ולרב מתנא יתבאר בהערה <sup>ב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  התוס' בתי' ראשון והרא""ש כתבו שלרב מתנא מיירי באו מר שלמים ואינו סותר אלא שלשים מהדרשה שנאמרה לבר פדא. והתוס' כתבו בשם רבינו פרץ שרב מתנא גם בלא אמר שלמים מודה לדרשה, אבל לא בקיבל סתם נזירות ונטמא ביום שלשים שאז סותר לר""א רק שבעה כיון דס""ל מקצת היום ככולו גם לפני הבאת הקרבנות, והפסוק הנ""ל לא נאמר על סתם נזירות אלא במפרש מספר הימים שנדר בין שלשים ובין מאה שאם נטמא ביום מלאת סותר ל' יום .</span>"	נזיר ו: 		
